גזר דין בתיק ת"פ 41503-04-12

בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הודה הנאשם, פאדי נאסר יליד 1991, בעובדות כתב אישום מתוקן, והוסיף והודה בעבירה של החזקת סם מסוכן בתיק חקירה (פל"א 165353/12). הצדדים לא נתקשרו בהסכמה לעניין העונש.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.4.2012 סיפק הנאשם מנת חשיש לשני אנשים שהגיעו למתחם ביתו בטירה (האישום הראשון והשני), מכר סם מסוכן מסוג חשיש במשקל לא ידוע לאדם שלישי בתמורה ל-50 ש"ח שהיה חייב לחבר (האישום השלישי), סיפק חשיש בכמות לא ידועה למספר רב של חבריו (האישום הרביעי), וביום 19.4.2012 החזיק חשיש במשקל של 1.18 גרם לשימושו העצמי בלבד (תיק הצירוף).

לפי עובדות האישום החמישי בכתב האישום המתוקן, במועד בו התבצעו כל עסקאות הסמים, ולאחריהן, נכנסו שני שוטרים לביתו של הנאשם על מנת לערוך חיפוש. הנאשם ואביו צעקו והשתוללו. אחד השוטרים הורה לנאשם לא לזוז. הנאשם השתולל ודחף את השוטר, ושני השוטרים גם יחד התקשו להשתלט עליו. במקום החלה מהומה. בני משפחה ואנשים נוספים צעקו וסגרו על השוטרים. אחד השוטרים קרא לתגבור. בעוד השוטר מחזיק את הנאשם מאחור והנאשם ממשיך להשתולל, מצא השוטר השני כי הנאשם מחזיק בכיב חולצתו חשיש (במשקל 50.33 גרם נטו). חלק מהסם נפל מהכיס לרצפה. בעוד השוטר האחד מחזיק את הנאשם, הטיח הנאשם את השוטר בקירות הבית מצד לצד על מנת למנוע מן השוטרים למצוא את הסם שנפל. הנאשם בעט בסם שהפיל מכיסו.

הרשעתי אפוא את הנאשם בביצוע שלוש עבירות של הספקת סם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים), עבירה אחת של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים, שתי עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית בלבד, לפי סעיף 7 לפקודת הסמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק) ותקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק.

נוכח גילו של הנאשם נערך בעניינו תסקיר מבחן (תסקיר חובה). התסקיר תאר את מהלך חייו של הנאשם עד כה, אופן גידולו על ידי הוריו, ועוד. הנאשם התקשה לגלות מודעות לקשיים המאפיינים את תפקודו הבעייתי וניסה להציג עצמו כמי שמתפקד בצורה תקינה וחיובית. הוא נטה לטשטש מחומרת התנהגותו, לרבות השימוש שעושה בסמים ואלכוהול, וניסה למזער את עומק מעורבותו בסחר בסם. הנאשם לא נטל בפני שירות המבחן אחריות על העבירות בהן הורשע, זולת העבירה של החזקת סם לשימוש עצמי. הוא התמקד בהצגת פסאדה חיובית. שירות המבחן עמד על מצבו של הנאשם, על חוסר יכולתו להכיר בבעיותיו, והתרשם כי מדובר בבחור צעיר המצוי בהליך הידרדרות. שירות המבחן העריך כי הנאשם מצוי בסיכון להמשך הידרדרות ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

ב"כ המאשימה טען כי הערך החברתי שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם הוא כפול: הגנה על שלום הציבור מפני שימוש בסמים מסוכנים, והגנה על שוטרים שממלאים את תפקידם על פי חוק. לדעת ב"כ המאשימה מתחם הענישה הכולל ההולם מקרה זה נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי בפועל וענישה נלווית. לטענתו נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן מצדיקות הקלה בעונש.

ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם. הסניגור עמד על גילו הצעיר של הנאשם (21 בסך הכול), ועל העובדה כי הוא נעדר הרשעות קודמות. עוד הזכיר כי הנאשם שוהה תקופה ארוכה במעצר, הגם שנתנה בעניינו החלטת שחרור (הנאשם לא עמד בתנאי אותה החלטה). לדעת הסניגור, מעשיו של הנאשם אינם חמורים במיוחד, בהתחשב בכך שבשני מקרים סיפק סם ללא תמורה ובמקרה נוסף סיפק סם לא בתמורה ישירה אלא בתמורה למחילה על חוב. ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה כי במסגרת ההסדר הוסכם שגם הכמות הגדולה של הסם (50 גרם) הייתה לשימוש עצמי בלבד. לדבריו הנאשם אינו חלק משרשרת הפצת הסם. עוד טען הסניגור כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט. הוגשה על ידו פסיקה לעונש (נע/1).

הנאשם בדברו האחרון לעונש הביע צער על מעשיו, ביקש לחזור למשפחתו והבטיח כי לא ישוב להתחבר לחברה שולית.

דיון

על הצורך להחמיר בעונשם של סוחרי סמים מסוגו של הנאשם אין צורך להכביר מילים. אף אין להקל ראש בסמים המכונים סמים "קלים":

"... אינטרס הציבור (ש)מכתיב מלחמה חסרת פשרות בנגע הסמים, כאשר הביטוי המרכזי לאותה מלחמה הינה ענישה מרתיעה. אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל, סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה."

(ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל, לא פורסם (9.11.2007), פסקה 7 לפסק הדין)

אמנם, כמויות הסם שסיפק הנאשם לאחרים לא היו גדולות, אולם בכל זאת התמונה המצטיירת מקריאת כתב האישום המתוקן היא שבביתו של הנאשם התקיימה "תחנה" לממכר סמים. הטענה כי עבירת הסחר שבאישום השלישי אינה ברף הגבוה משום שתמורת הסם מחל הקונה לנאשם על חוב בוודאי אינה משכנעת. דרך התשלום אינה מעקרת את העסקה מן המאפיין הדומיננטי שבה - מכירת סם לאחר. יהא הדבר אשר יהא, מעשי הנאשם הביאו בפועל לנזק לציבור.

התנהגותו של הנאשם המתוארת באישום החמישי אינה קלת ערך. הנאשם תקף שוטרים וניסה בכל דרך שעלתה בדעתו למנוע מהם נגישות לסם שהסתיר בביתו. התנהגות כזו מצדיקה ענישה נוספת, שיהיה בה כדי לבטא את ההגנה שעל בית המשפט לפרוש על לובשי המדים הממלאים את תפקידם.

בהתחשב בעקרון ההלימה שהוא העקרון המנחה בענישה, ברמת הענישה הנוהגת בתחום זה (נע/1 בפירוש אינו מדגם מייצג), בערך החברתי הכפול שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם, ובנסיבות ביצוע העבירות, באתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם מקרה זה הוא בין עונש מאסר קצר, שיכול שירוצו בעבודות שירות עד שתי שנות מאסר לריצוי בפועל. נוכח האמור בתסקיר, אין בענייננו הצדקה או אפשרות לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם למטרת שיקום. אף אין בענייננו הצדקה לחרוג לחומרא מן המתחם ההולם.

כעת יש לקבוע את העונש הראוי לנאשם בתוך מתחם הענישה. בעניין זה נתתי דעתי, בין היתר, לנסיבות חייו של הנאשם העולות בתסקיר, אשר ללא ספק תרמו תרומתן להידרדרותו שהביאה לביצוע העבירות; לפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו הצעיר; לכך שהנאשם הודה טרם שמיעת ראיות על חסכון הזמן הכרוך בכך; לעובדה כי הנאשם לא נטל אחריות אמיתית למעשיו (כעולה מן התסקיר); לעובדה שאין לנאשם עבר פלילי; ולכך שהנאשם היה נתון במעצר תקופה ארוכה בעת ניהול משפטו (כשבעה חודשים).

לאחר ששקלתי את כל אלה החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         13 חודשי מאסר בפועל, החל ביום מעצרו 22.4.2012.

ב.         4 חודשי מאסר על-תנאי, והתנאי הוא כי במשך תקופה בת שנתיים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם עבירת עוון לפי פקודת הסמים.